זה קטע, דווקא כשנראה שאנחנו עולים על דרך המלך להגשמה של מה שאנחנו רוצים, משהו
קורה שמחזיר אותנו להרגלים הישנים...
מכירים את זה?
מוריה, אשה מדהימה שראתה את העולם ב"שחור ולבן".
או שהם "טובים", או שהם "רעים".
(מי שמסכים איתה הוא "טוב" ומי שחושב אחרת, הוא בטח נגדה, מה שהופך אותו אוטומטית
ל"רע")...
היא מורה בבית ספר ומתוקף תפקידה התחככה הרבה עם מורים אחרים, תלמידים והורים.
כדי למנוע מהם להיות ה"רעים", היא הוציאה קוצים ובלי לשים לב, מתוך רצון לשמור על עצמה,
הפכה להיות בעצמה ה"רעה", אבל על אמת...
היא פשוט תקפה כמעט כל אדם שנקרה בדרכה, מתוך "הגנה עצמית". אך האמת, שלא היה לה
ממה להגן על עצמה, פרט מעצמה.
היא באה לאימון וחוותה שינוי משמעותי.
היא למדה להכיר בעוד צבעים שנמצאים בין השחור ללבן.
מנעד הרגשות שלה התרחב, היא התרככה, הבינה שהחיים הם לא איום מתמשך, אלא שפע של
אפשרויות שיכולות להפוך לחוויות ממש נעימות...
מערכת היחסים שלה עם המורים, התלמידים וההורים השתפרה מאד והיא היתה על סף קידום
בתוך המערכת...
ואז... הפחד השתלט.
(הוא בא בתחפושת, אז לרוב אנחנו נספר לעצמנו שזה לא פחד זה צדק,
כעס, הזדמנות שלא תחזור, וכד' - כל מה שיצדיק חזרה אחורה להרגלים שבאנו לשנות).
כל כך הרבה שנים היא "נלחמה בעולם", שהיה לה קשה להכיל את כל הטוב הזה שגילתה.
שנים היא התאמנה, בלי להיות מודעת לכך, על לשרוד ופתאום כשהתחילה לשגשג... זה הבהיל
אותה והיא חזרה לדרכים הישנות.
היא "התנפלה" על מישהי בצוות בהקשר לאיזה שיחה עם הורה ויצרה בלאגן גם מול ההורה וגם
בתוך הצוות.
הקידום שלה הוקפא בשלב זה.
*****
ד. התקשר אלי לקבוע אימון וביטל ברגע האחרון. הוא הסביר את עצמו והכל היה בסדר. לאימון
צריך לבוא מוכנים, ומי שלא באמת מוכן לעשות שינוי, עדיף שלא יתחיל.
הוא פנה אלי פעם שניה ואמר שהוא ממש רוצה להתחיל ואז נעלם.
עברה כמעט שנה עד שפנה אלי בפעם השלישית.
הוא התנצל מכאן עד להודעה חדשה, אמר שהוא ממש צריך עזרה ויודע שאני יכולה לעזור לו.
הבעתי את הסתייגותי על סמך ניסיון העבר, אך הוא הבטיח שהוא מוכן ורוצה כבר לזוז קדימה.
מכיוון שלא הייתי בטוחה שאני יכולה לעזור לו, כי מי שעובד איתי חייב להיות באמת בתשוקה
ומחויבות עצמית לעשות שינוי... סיכמתי איתו על 3 מפגשים שאחריהם נחליט יחד עם להמשיך...
הוא ביקש מיד להעביר תשלום, כדי להוכיח (לא יודעת אם לי או לעצמו) את רצינותו.
מכיוון שהוא תפס אותי ברכבת ולא ממש יכולתי לדבר איתו את שיחת ההכנה לקראת התהליך,
סיכמנו שאתקשר אליו מחר, ועד אז הוא היה צריך להכין משהו לשיחה עצמה.
כמובן, הוא לא הכין, והבנתי שכנראה הדרך היחידה שאני יכולה לעזור לו זה לבטל את העבודה
המשותפת בינינו ואולי כך לעזור לו להפוך לאחראי ורציני יותר בקשר לחיים שלו.
*****
יש לי עוד הרבה דוגמאות על הרצון לשנות, עשייה, התקדמות ואז... בחירה בדברים שיקלקלו,
שיאפילו על ההישגים, שיחזירו אחורה, או שצמודים להרגלים ישנים שיצרו לנו מציאות שרצינו
לשנות.
למה זה קורה?
לימדו אותנו את המשפט (הנוראי בעיני) It is too good to be true... - זה יותר מדי טוב בכדי להיות אמיתי...
בלי לשים לב, תת המודע שלנו תוכנת ל"טוב לא יכול להיות אמיתי" ויותר מכך, טוב לי... זה משהו
שהוא מעל ומעבר.
רובנו חיים בהישרדות בכל תחומי החיים, ולא בשגשוג.
אנחנו מתפשרים על האנשים שסביבנו, כי "זה מה שיש",
מתפשרים על זוגיות לא טובה, מתוך מחשבה שזה עדיף על להיות לבד.
מתפשרים על מקום עבודה - כי צריך להביא משכורת הביתה.
מתפשרים על משכורת - כי זה עדיף מכלום וגם מי ייתן לי את מה שבאמת מגיע לי...?
מתפשרים על אוכל - כי אין לנו זמן או חשק להכין את מה שאנחנו באמת רוצים, או את מה שהגוף
שלנו צריך.
מתפשרים על הזמן שלנו - ונותנים אותו לאחרים...
מתפשרים על הדעות שלנו ולפעמים על תפישת העולם - כדי להימנע מוויכוחים.
ועוד ועוד...
ובעיקר, כי אנחנו לא יודעים מי אנחנו באמת, לא מרגישים ראויים ושמגיע לנו טוב יותר...
הרבה יותר... ולא מאמינים שזה אפשרי עבורנו.
אז מה עושים?
מודעות היא צעד ראשון לשינוי.
1. אם בחרנו לעשות שינוי, כדאי שנתמסר אליו.
להתמסר, זה אומר לעשות דברים אחרת, ולעשות את זה לא רק שזה נוח לנו, אלא בעיקר כשזה
לא נוח, כי זה אומר שיש שם מתנה עבורנו.
עשיתי עבודה עם מתאמנת שלי שקשורה להשכלה פיננסית.
התחלנו ליצור הרגלים חדשים, בהם משתמשים האנשים העשירים בעולם (לא אני המצאתי את
הדרך הזו, אלא למדתי אותה בסדנה של 3 ימים, לא מזמן, של הארב אקר).
היא הבינה את הפשטות והחוכמה של הדרך, התמסרה והתחילה לחוות יותר רווחה.
ואז הגיעה הזדמנות...
(או בשפה שלי, מבחן בגרות שבודק עד כמה הפנמנו את השינוי, עד כמה אנחנו מיישמים את מה
שלמדנו ועד כמה אנחנו באמת מוכנים ומחויבים).
האמת, הזדמנות נחמדה, אך לא באמת משנת חיים.
המתאמנת שלי בשנייה זרקה את כל המודל שהתחילה ליישם ו"קפצה על ההזדמנות".
כל הכסף שנצבר למטרות אחרות, התנקז להזדמנות.
ההזדמנות לא משנה, מה שמשנה זה הבחירה, כשלא נוח, לחזור להרגלים הישנים.
2. לזכור שהדרך לא פחות חשובה מהמטרה - לכן לא לחפש "קיצורי דרך".
כאשר אנחנו הולכים בדרך מסוימת, כדי להשיג מטרה שתשפר לנו את איכות החיים (או כל מטרה
אחרת), אנחנו חייבים לעבור דרך מסוימת, ולדרך הזאת יש משמעות בפיתוח כישורים, מיומנויות,
חשיבה אחרת, ואחריות אישית. זה מה שנקרא התפתחות אישית.
כאשר אנחנו מוכנים לעשות קיצורי דרך, אנחנו מפספסים את ההזדמנות לפתח את האישיות
שלנו, את המערכת המנטלית, הרגשית, הפיזית והרוחנית ומכאן, מתפשרים גם על התוצאות שלנו,
לטווח הארוך. (ושוב, זה לא משנה באיזה תחום).
3. אם לקחתם חבר למסע - פנו אליו
אם לקחתם מישהו לעשות איתו את הדרך (מאמן, מטפל, פסיכולוג), דברו איתו על הדברים.
אל תחזרו להרגלים שלכם, כי זה מה שאתם יודעים לעשות, אלא תתייעצו, תדברו, תשתפו במה
אתם מרגישים ומה מרגיש לכם טבעי לעשות, כדי לבחון יחד איך אפשר לעשות את זה אחרת...
לחזור להרגלים שלנו, זה להמשיך ליצור עוד מאותו דבר בחיים שלנו.
כדי לעשות שינוי חייבים לחשוב, לדבר ולהרגיש אחרת... (וזה ממש קשה לבד, כי כולנו עושים
ממילא את מה שאנחנו יודעים, ולא יודעים מה אנחנו לא יודעים).
4. "הרצון להיכנס לנעליים גדולות חייב לבוא עם מוכנות רגשית להרגיש לא בטוח" - אין לי
מושג מאין הגיע אלי המשפט הזה, אך הוא תלוי אצלי בפינת העבודה, כתזכורת יומיומית להיות
בכל רגע נתון הגרסה הטובה ביותר של עצמי.
היו מוכנים להיכנע (באנגלית זה נשמע יותר טוב - SURRENDER), ללכת אל הלא ידוע, לחקור
דברים חדשים בתוככם, לעשות דברים אחרת, להסתכל על דברים מפרספקטיבה חדשה.
כשהאחיינית שלי היתה בת 5 לקחתי לבית קפה.
ישבנו אחת מול השנייה.
ביקשתי ממנה שתתאר לי מה היא רואה, והיא עשתה זאת.
אחר כך ביקשתי ממנה לבוא אלי, הושבתי אותה עלי ושאלתי "ועכשיו מה את רואה"?
מהמקום בו אני ישבתי היא ראתה דברים אחרים.
זה היה השיעור הראשון שלה בפרספקטיבה.
נסו תמיד לראות מעבר לסיפור שלכם, מעבר לרצון של כאן ועכשיו, מעבר לסיפוק המיידי ותנו
לעצמכם את מה שאתם באמת ראויים לו.
כמובן, מוזמנים לשתף אותי איפה הפוסט הזה פגש אתכם, כאן בתגובות, או למייל האישי שלי:
שלך,
יעל
אולי יעניין אותך:
המדריך לאהבה עצמית - ספר הדגל שעוזר לך להכיר את עצמך טוב יותר ולאהוב את עצמך
מי האויב הכי גדול שלך ואיך אפשר להתיידד איתו - המשך "למדריך לאהבה עצמית", שמתמקד במערכת היחסים שלנו עם האגו
כנות חסרת בושה - איך לבקש יותר כסף בלי להרגיש אשמה או בושה ( מתאים לשכירים ולעצמאים)