08 Oct
08Oct

לפני מס' שבועות היתה לי שיחה עם מישהי על השליחות שלי, על מה חשוב לי בעסק שלי, מה הייתי רוצה להעביר ועוד...

זה מצחיק, העסק שלי קיים כבר הרבה שנים ואיכשהו נראה לי ברור מאליו הדיבור על "אהבה עצמית", העניין הוא, שבמציאות, רוב האנשים בכלל לא מודעים לכך שהם מנהלים מערכת יחסים עם עצמם, שמשפיעה על כל תחום בחיים שלהם, שלא נדבר על אהבה עצמית

נכון, אף אחד, כנראה, לא קם בבוקר ואומר לעצמו שהוא צריך היום אהבה עצמית. אבל זה לא בגלל שאנחנו לא צריכים את זה, אלא בגלל שאנחנו עסוקים בענייני היום יום - פרנסה, זוגיות (או חיפוש אחר זוגיות), משפחה, רצון להתקדם בקריירה, בריאות, ספורט, חברים/מערכות יחסים, רגשות שאנחנו מנסים להדחיק ולעיתים צצים כשלא התכוננו (כעס, תסכול, בושה, פחד, בדידות, תחושה שלא מבינים אותי וכד')... ולעיתים קרובות אפילו נמצאים במצב של הישרדות - זה יכול להיות הישרדות בריאותית, הישרדות כלכלית, הישרדות רגשית - היכולת לקום בבוקר ו"להתניע" את היום וכו'... וכל אלה לוקחים מאתנו כל כך הרבה אנרגיה וזמן, שאנחנו לא מצליחים לעצור ולראות את הקשר בין כל מה שקורה בחוץ - במציאות שלנו, לבין מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, שמשפיעה על כל תחום בחיים. 

אני אתן כמה דוגמאות:

אם אני בהישרדות של פרנסה - קשה לי לראות את הדפוסים שהביאו אותי להיות במקום הזה.

יכול להיות שאני לא מרוויחה מספיק כסף - וזה קשור באופן ישיר להערכה העצמית שלי.

יכול להיות שאני לא מתנהלת נכון עם כסף - וזה קשור למעשים של חבלה עצמית, לא ראויה, לא מגיע לי

יכול להיות שאני משתמשת בכסף כפיצוי על דברים שאני לא רוצה/יכולה להתמודד איתם

ויכול להיות שכל התשובות נכונות (ובטח יש עוד אפשרויות שלא העליתי כאן.

כמובן שלכל אלה קשורות תחושות כמו: לא ראויה, לא מספיק טובה, לא מגיע לי, אני לא יכול וכד'.

אמונות ומחשבות כמו: אין מספיק לכולם, החיים הם תחרות, החזקים מנצחים, קשה להרוויח כסף, אני צריכה להסתפק במועט, לא מבינים מה יש לי לתת, מנצלים אותי, אנשים הם... וכו'.

כמובן, כל אלה יוצרים תדרים של הישרדות, פחד, הסתפקות במועט, וחיסכון במקום צמיחה.

הישרדות בזוגיות, לא נמצאת בזוגיות מתאימה וכל הזמן מנסה לתחזק אותה, כדי לא להישאר לבד, או לא נמצאת בכלל בזוגיות ומרגישה הישרדות מול רחשי הסביבה - זה לא באמת בגלל שהאדם המתאים לא נמצא, אלא משהו בי משך את האדם הלא מתאים, או לא משך בכלל זוגיות. זה יכול להיות מכל מיני סיבות:

תחושה שלא מגיע לי, שאני לא מספיק טובה, לא ראויה, וכד'.

אמונה שאי אפשר להשיג הכל וצריך להתפשר בחיים. (גם חכם, גם יפה, גם "עשיר", גם מפרגן, וכו'... זה יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי).

אמונות שונות על עצמי ושיפוט - אני נמוכה מדי, גבוהה מדי, רזה מדי, שמנה מדי, וכו'... מי ירצה מישהי כמוני...

אמונות שונות על זוגיות - לא יהיה לי זמן לעצמי, אצטרך לוותר על חיי החברה/תחביבים שלי, זוגיות זה קשה, וכד'...

פחדים - פחד להיות לבד, פחד לעזוב, פחד ממה שיגידו, פחדים כלכליים וכד'.

(סיפר לי לאחרונה בחור שהוא פרוד כבר כמה שנים וחי עם פרודתו באותו בית, בגלל חוסר הסכמה על עניינים כלכליים. מה שמשאיר אותו לבד, אך "שבוי").

הישרדות בריאותית - תחושה שהגוף בוגד, בלי להבין שאנחנו אלה שבגדנו בגוף והוא רק ניסה לתת לנו נורות אזהרה.

תחושה ש"זה נפל עלי", בלי לתת תשומת לב לאורח החיים, למחשבות, לאמונות, לפחדים, לרגשות מודחקים, לתזונה וכד'... 

זה לא משנה על איזה תחום נשים את האצבע, תמיד זה קשור למערכת היחסים שלנו עם עצמנו. 

אז, סיפרתי על השיחה שהיתה לי ועל השליחות שלי וכמה למרות שאהבה עצמית נוגעת לכל תחום בחיינו, זה לא באמת מה שאנשים אומרים לעצמם שהם רוצים/צריכים.

חשבנו...

העלינו רעיונות...

עלתה מחשבה שאני עדיין חוקרת את העומק שלה, וזה מה שהביא אותי לשתף כאן בבלוג.

"למצוא את השלם בתוכי - ולהרוויח בגדול".

כשניסיתי לחשוב על המשפט הזה, עלו המון דברים, אך לא בהכרח הם הרגישו מדויקים. 

מה זה השלם הזה?

לפני מעל ל - 200 שנה אמר הרבי מקוצק: "אין שלם מלב שבור, אין זעקה גדולה מהדממה, אין ישר מסולם עקום". למה התכוון כשאמר את זה?

יש לא מעט פירושים למשפט הזה. אני בחרתי בזה שמתייחס לכך שדווקא דרך השבר, אנחנו מכירים את עצמנו יותר, יש לנו הזדמנות לחקור, להתמיד, לבנות את עצמנו מחדש וזה עוזר לנו להכיר יותר מהשלם שאנחנו.

(זוכרים, הרי נבראנו בצלמו של אלהים).

כאשר הכל בסדר, אנחנו נמצאים בסוג של מצב סטטי, אין לנו סיבה להעמיק, לחקור את הדברים, את הרגשות, את היכולות שלנו, את כוח הרצון, דרכי ההתמודדות וכד'... אנחנו נמצאים באזור נוחות.

כאשר עלינו להתמודד עם קושי/שבר, אנחנו מוכרחים לפעול. הן ברמה הפיזית, הן ברמה הרגשית, הן ברמה המנטלית - להסתכל על דברים אחרת, להרחיב את הפרספקטיבה שלנו, והן ברמה הרוחנית - החיבור שלנו לעצמנו, ליקום, לבורא, למהות שלנו... כל אלה מכריחים אותנו לצאת מאזור הנוחות, לעשות דברים אחרת, להגיע לטריטוריות חדשות בתוך ומחוץ לעצמנו ולהגדיל את המיומנויות, הכלים, הכישורים והיכולות שלנו. כל אלה נמצאים בשלם הזה, שהוא אנחנו בפוטנציאל שלנו. 

כאשר אנחנו חושבים שיש לנו הכל (לא רק ברמה הפיזית, אלא ברמת ההגשמה, ברמת ההתפתחות האישית, וכד'), אין לנו לאן לגדול. אנחנו נמצאים באיזשהו מישור סטטי, אין התפתחות, אין התרחבות, אין יכולת הכלה. 

כאשר אנחנו מבינים שטבע העולם הוא התפתחות, אנחנו רוצים עוד...

עוד ידע, עוד הבנה, עוד צמיחה (כלכלית, עסקית, הגשמת חלומות, זוגיות, משפחה וכד'), עוד עשייה, עוד נתינה, עוד מימוש פוטנציאל, עוד קשר לכל מה שנמצא סביבנו, פשוט להמשיך להתפתח בכל תחום...

פירוש נוסף אומר שכאשר אנחנו מתפללים ממקום של לב שבור, התפילה שלנו הכי שלמה ו"קורעת" רקיעים בעוצמתה.

יש משל יפה שאומר שכשהטיפה יוצאת מהאוקיינוס ומסתכלת החוצה, היא רואה שהיא טיפה. לעומת זאת, כשהיא מסתכלת פנימה, היא רואה שהיא האוקיינוס כולו. 

זה השלם. 

להבין שהכל נמצא בתוכנו ועלינו לגלות אותו.

אני מאמינה שכולנו מחוברים ביקום הזה. (חוה אלברשטיין שרה על זה - כולנו רקמה אנושית אחת חיה). 

האגו לימד אותנו שאנחנו נפרדים.

נפרדים מהרוח, נפרדים מאחרים, נפרדים אפילו מעצמנו... (כמה פעמים אנחנו פועלים נגד עצמנו, נותנים לפחד לנהל את ההצגה ומספרים לעצמנו סיפורים).

השלם בתוכי, הוא המוכנות להתחבר חזרה. קודם להתחבר לעצמנו, ומשם לרוח, לאנשים אחרים ולטבע... 

נולדנו שלמים, לא מושלמים.

כל מה שדרוש לנו כדי להתפתח ולגדול, כבר קיים בתוכנו. 

כל מה שדרוש לנו כדי לשגשג, גם נמצא.

כל מה שדרוש לנו כדי להתקיים בסביבה בהרמוניה, כבר כאן.

ברגע שאנחנו רואים זאת, אנחנו מוזמנים לצאת למסע של גילוי עצמי...

ומה זה הלהרוויח בגדול???

להרוויח אותנו, קודם כל.

כי שאנחנו מרוויחים אותנו, מכירים את עצמנו, מקבלים את עצמנו ואוהבים את מי שאנחנו (גם אם יש עוד דברים שאנחנו רוצים לשפר, אמרתי מראש, המשחק הוא התפתחות), אנחנו מרוויחים את החיים.

אנחנו לא בהישרדות.

אנחנו לא רק נמצאים פה בשביל "לעבור את היום" ולהגיע לגיל 120

אלא אנחנו חיים!!!

צוברים רגעים של אושר, צוברים חוויות, צוברים אנשים שכיף לנו איתם, נמצאים בהרמוניה, מאמצים את חוקי היקום, יוצרים ומעצבים את החיים כמו שאנחנו רצים.

ועוד משהו קטן...

בחרתי בתמונה של היין והיאנג שהיא בנויה מפאזל.

מבחינתי, הם מייצגים את השלם שקיים בתוכנו, וכדי להגיע לשלם הזה, עלינו לגלות את חלקי הפאזל החסרים... הם בתוכנו, פשוט לא השתמשנו בהם...

מאחלת לכולנו חג שמח ושנה נפלאה...

יעל



להזמנת ספר הדגל "המדריך לאהבה עצמית" לחצו כאן!





 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.