yael-philosof - ניקוי

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> ניקוי
01.05.22
 
ניקוי...
 

 
ניקוי...

אז ככה זה נראה לפני שלושה שבועות בערך, הנקיונות של פסח...

טוב, לא באמת ככה... לעולם לא תראו אותי עם שמלה ונעלי עקב... 
🤣.

אבל, למעשה, כל השנה הזאת היא שנת ניקוי עבורי.

(אגב, מי שנמצא בשנה 9 בחייו, זו התקופה לניקוי - החישוב הוא חיבור מספרים של תאריך הלידה, ללא השנה שנולדתם, אלא השנה

הנוכחית).

שנה של פרידה מדברים שכבר אין להם מקום להיות נוכחים בחיים שלי. (כאדם מאד סנטימנטלי, זה ממש לא פשוט),

פרידה מאנשים שנכנסו לחיי לעונה, (מכירים את המודל? יש אנשים שנכנסים לחיינו מסיבה מסוימת, וכשהסיבה כבר לא רלוונטית, 

הם פשוט עוזבים אותנו, לפעמים בלי הסבר, וזה בסדר... יש אנשים שנכנסים לחיינו לעונה, כלומר לתקופת זמן משתנה אצל כל אחד, 

אבל מראש זה ברור שאחרי תקופה מסוימת, מכל מיני סיבות, הם ייעלמו מחיינו, ויש אנשים שנכנסים לחיינו לכל החיים ולא משנה 

מה יקרה וכמה תהפוכות הקשר יעבור, הם תמיד יחזרו ויהיו שם, כי מראש הם נועדו ללוות אותנו לאורך החיים)...

אבל את שיא הניקוי התחלתי לפני 4 ימים, כשגזרתי על עצמי 5 ימים של מיצי ירקות ופירות בלבד.

זה משהו שכל שנה בערך אני עושה, והפעם... שנתיים חלפו ביעף, בלי שנתתי לגוף שלי להתנקות מבפנים.

אז... הגוף יש לו שפה משלו, וזה מה שהוא ביקש...

ומכיוון שהגוף שלי הוא המיכל להשאיר אותי בחיים האלה, (שאני כל כך אוהבת), הוא השותף הבלתי נפרד והכי קרוב שלי למסע הזה,

הוא הקיום הכי בסיסי ועם זאת, הכי מתוחכם שקיים ביקום... ואני, מקשיבה לו. 

האמת, הוא ביקש קצת יותר מחמישה ימים וכבר עשיתי בעבר יותר מחמישה ימים, והגעתי אפילו לחודש, וזה מדהים.... אך הפעם, זה

לא יקרה.

היום הראשון היה קליל, וחשבתי שבגלל שכבר עשיתי את זה לא מעט פעמים, הגוף שלי הבין את הקוד "אין אוכל" והתמסר...

ביום השני, היה לי כאב ראש מפוצץ, שליווה אותי לאורך כל היום.

הימים השלישי והרביעי עברו עלי בפנטזיות... כל היום בא לי...

(בא לי פיצה, ובא לי סטייק, והמבורגר, ומה לא)...

אבל זה כל כך משחרר להגיד לו, "לא היום, עוד קצת... הבחירה במה שטוב לך באמת יש לה ערך חשוב"...

זה מדהים (אך לגמרי הגיוני), כמה אני מרגישה יותר אנרגטית דווקא כשאני לא אוכלת, כשרק נוזלים נכנסים לגוף...

אני בטוחה שהאנרגיה הזאת תפרוץ גם לתחומים אחרים כאשר "הכל יהיה נקי".

למה החלטתי לשתף בסיפור הזה שלי...

נתקלתי לא פעם בשאלה, למה אנשים שמדקלמים מנטרות של מה שהיו רוצים בחיים, במשך חודשים, לא מצליחים למשוך אותו

לחייהם, ונראה שאחרים עושים את זה בקלות יתרה.

כשהתייחסתי לשאלה הזאת, הדבר הראשון שקפץ לי זה שכדי להכניס משהו חדש לחיים, חשוב לפנות מקום... החלטתי לשתף 

בחווית הניקוי שלי, חוויית פינוי המקום. 

כמובן שיש עוד סיבות לכך שאנשים מתקשים ליצור את המציאות שהם רוצים, וזה קשור לפחדים, לאמונות, למחשבות, לחוסר התאמה

בין מה שאנחנו אומרים, חושבים, מרגישים וכו'...

על כל זה ועוד... אדבר בוובינר הקרוב על "חמשת הדברים שמונעים מאיתנו ליצור מציאות רצויה".

(SAVE THE DATE 11.05.22).

אגב, סיפור קטן שעלה לי תוך כדי כתיבת שורות אלה ובא לי לשתף:

לפני 20 שנה, גם בתחילת מאי (מאי זה חודש יום ההולדת שלי), עברתי דירה מערד למרכז.

למרות שגרתי בערד קצת פחות משנה, איכשהו במעבר הזה, החלטתי להיפרד מחלק מהבגדים שהיו לי.

זה לא משהו שסיפרתי למישהו, פשוט באריזת הבית, הכנתי בגדים שכבר לא התאימו לי, למסירה.

המדהים היה ששבועיים וחצי אחרי המעבר חגגתי יום הולדת, ו...

באופן מפתיע, מכל החברות שלי קיבלתי בגדים מתנה (דבר שאף פעם לא קרה לפני כן).

אז כן, האנרגיה נמצאת בכל מקום ומסתנכרנת עם הדברים בחיינו, גם כשאנחנו לא מתכננים או מודעים לתהליכים שקורים מתחת

לפני השטח. הדבר החשוב בעיני הוא פשוט להתמסר לשינויים, להתמסר לתהליכים שלקחנו על עצמנו, ליצור סביבה שהיא קלילה

יותר עבורנו, פחות אנרגיה דחוסה של דברים שאין לנו צורך בהם, אך קשה לנו לשחרר סנטימנטלית, ואז... דברים קורים...

אגב, ככה זה גם אם אנשים...

פתאום נכנסים לחיינו אנשים חדשים, או אנשים ותיקים חוזרים וההתחדשות מורגשת... ואין כמו האביב לחוות את ההתחדשות... הן

סביבנו, והן בתוכנו...

אביב שמח

נשתמע בקרוב,

יעל

 
 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים