yael-philosof - מיקוד

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> מיקוד
04.12.16
 
מיקוד
 



מיקוד
 
התעוררתי הבוקר עם השאלה, איך אני יכולה לעזור לאנשים להשיג יותר, להגשים את עצמם, ולהיות יותר... הרי אנחנו חיים בעולם

שהמהות שלו הוא התפתחות. 

אני יודעת, שכדי להשיג יותר, עלינו לאהוב את עצמנו יותר. עלינו להרגיש שווים, ראויים, עלינו לקבל את עצמנו, עלינו להאמין, עלינו

להיות מוכנים פיזית, מנטלית ורגשית להכיל יותר ולהיות בשפע (של אהבה, חברים, בריאות, טוב, הצלחה, כסף, מערכות יחסים

מעשירות, וכו')...

הבנתי שהשאלה שלי לא נכונה, מכיוון שאני יכולה לעזור רק למי שרוצה לעזור לעצמו, ורוב האנשים נמצאים במקום שהם לא מאמינים

שהם יכולים לעזור לעצמם, ויש להם סיבות טובות לכך. הם אומרים לעצמם דברים כמו:

אין לי כסף


אין לי זמן

כבר ניסיתי כל כך הרבה דברים ושום דבר לא עזר לי

גדלתי בבית שלא היה בו...

ניסיתי ונכשלתי. מה יהיה שונה הפעם?

אף אחד לא יכול לעזור לי. אני מקרה אבוד

אין לי אמונה בעצמי

ועוד...

ואז יכולים לקרואת אחד משני דברים: הם מוותרים לעצמם, ממשיכים לשבת על הגדר ולצפות למשהו חיצוני שיקרה וישנה את חייהם

(ולפעמים זה באמת קורה ובא לחייהם איזשהו משבר שמאלץ אותם לעשות משהו אחרת), או שהם מרימים את הכפפה, מבקשים את

העזרה הדרושה להם אך לרוב מכשילים את עצמם, כי באופן בלתי מודע חשוב להם להיות צודקים, וכפי שראינו, מראש הם נמצאים

במקום שהם לא מאמינים שהם יכולים לעזור לעצמם.

אז מה בעצם קורה, מאיפה האמונה הזאת באה?

הרי כשהיינו ילדים כולנו קמנו ונפלנו וזה לא הפריע לנו להמשיך לקום ולנסות.... כשרצינו להגיע למשהו, לא משנה אם לא ידענו ללכת,

עדיין עשינו כל מאמץ כדי להגיע אליו, ועשינו הכל כדי להסביר, גם אם לא היו לנו מילים, מה אחנו רוצים...

יש לי אחיינית מתוקה בת שנתיים וחצי, שכשהיא אומרת לי משהו, גם אם אני לא מבינה למה היא מתכוונת, היא תעשה הכל כדי

שאבין. היא תחזור על עצמה עשרים פעם אם צריך, תתן לי יד ותיקח אותי להראות לי מה היא רוצה, והיא לא תראה שום כישלון בכך

שהיתה צריכה לחזור על עצמה ואולי אפילו להמחיש לי מה שהיא רוצה. 

אז למה זה כל כך טבעי לנו להתנהג ככה כשאנחנו קטנים, וכל כך קל לנו להיאחז בכישלונות, למנוע מעצמנו, וליצור דרמה סביב זה

כשאנחנו גדולים?

התשובה שמצאתי היא פחד שמקורו באגו, וההתמודדות מולו היא מיקוד.

כאשר אנחנו קטנים, אנחנו ממוקדים במטרה, לא בסיפור. אין לנו אגו מפותח שאומר לנו שאם לא הצלחנו בפעם הראשונה, זה אומר

שנכשלנו, אלא להיפך, אנחנו כל הזמן במצב של התקדמות, עד שנצליח בסופו של דבר להגיע ליעד. . אין לנו סיפורים ודרמה, יש לנו

מטרה ואליה אנחנו רוצים להגיע ואנחנו יודעים שבסופו של דבר נגיע אליה - אין לנו ספק בעניין. אין לנו פרשנות לדברים וכמובן אנחנו

לא לוקחים שום דבר באופן אישי. והכי חשוב, אין לנו שום סיפור ואנחנו לא עושים שום הקשר בין "חוסר" ההצלחה הרגעי שלנו, לבין

הערך שלנו בעולם... אנחנו יודעים שאנשים יאהבו אותנו גם אם נאלץ לעשות את הדברים שוב ושוב עד שנצליח להגיע ליעד...

לעומת זאת, כאנשים מבוגרים, הסיפור שלנו לגמרי שונה...

אנחנו מאמינים שאנחנו חייבים להצליח בהכל כבר בפעם הראשונה, כי אם לא... יש לזה השפעה מכרעת על חיינו. אנחנו מספרים

לעצמנו שזה אומר שאנחנו לא מספיק טובים, לא ראויים, שלא מגיע לנו, שלא יאהבו אותנו ועוד ועוד... כל אחד כמידת ה"דרמה"

שמנהלת את החיים שלו. 

כמובן שהדרישה הזו מעצמנו היא בלתי הגיונית, ולא נדרוש אותה מאחרים, אבל לדרוש אותה מעצמנו מרגיש לנו בסדר, כי האגו שלנו

מכוון אותנו לסטנדרטים גבוהים, הוא רוצה שנהיה מושלמים.

זה פורמט בדוק של חבלה עצמית שנוגד כל מעשה של אהבה עצמית!!!  

למה???

האגו מתמקד תמיד במה שאין לנו, במקום במה שיש לנו, ולכן הוא יגיד לנו, אין כסף, במקום לדרבן אותנו ליצור סדר עדיפויות שיעצים

אותנו וישרת אותנו כדי להשיג את המטרות שלנו. כנ"ל לגבי אין לי זמן. לכולנו יש 24 שעות ביממה, ויש אנשים שעושים כל כך הרבה

בחייהם (עם אותן 24 שעות) ואחרים עושים פחות ותמיד מרגישים שאין להם זמן... זה לא בגלל שאין זמן, זה בגלל שההתנהלות

במסגרת הזמן הנתון טעונה שיפור. זו גם הסיבה שאנשים רבים יאחזו בכשלונות ולא ינסו שוב, או ינסו ולא יעשו כלום כדי להצליח, כי

האגו אומר להם שהם חייבים להיות צודקים!!!

אז אחרי כל מה שהבנתי הבוקר, שאלתי את עצמי שוב: איך אני יכולה לעזור ליותר אנשים להשיג יותר בחייהם, להגשים את עצמם,

ולהיות יותר... זה ברור, דרך פיתוח אהבה עצמית רבה יותר....

אבל כבר הבנתי שזו לא השאלה הנכונה...מכיוון שאני יכולה לעזור רק למי שרוצה לעזור לעצמו. אז אני רק רוצה להזכיר לך הבוקר,

דרך הפוסט הזה, שיש בך עוצמה שלא ניתנת לעצירה, ואם ברגעים השוטפים של היומיום קשה לך לראות את זה, חשוב לי להזכיר לך

לעצור לרגע, לחשוב על התינוק הכי מתוק שנמצא בסביבה שלך, (ילדים, נכדים, אחיינים, בני דודים, שכנים וכו').... לזכור איזה אמונות

מניעות אותו כשהוא רוצה להגיע למטרה, (וכל מטרה שהוא מגיע אליה היא 100% של הגשמה עצמית באותו רגע), ולהיזכר שהכוחות,

והאמונות האלה טמונים גם בך!!! אולי הם נשכחו עם הזמן, אולי למדת דברים אחרים לאורך השנים (שקרוב לוודאי פחות תמכו בך

ובהצלחה שלך), אבל הם נמצאים במהות שלך ויש לך יכולת לבחור להשתמש בהם בכל רגע נתון... מיקוד!!!

יש לך יכולת להתמקד בחסר, באין, ולתת לדברים מחוצה לך לנהל את חייך... ויש לך יכולת להתמקד בעצמך, בעוצמה שלך, במהות

שלך, בכל היש שהינך!!!

ואין השקעה טובה יותר בחיים מאשר ההשקעה בעצמך. השקעה במחשבות שמקדמות אותך, באמונות שאימצת לחייך, במעשים שלך,

בידע שלך, ובדברים שדרושים לך כדי להגשים את עצמך...

זה מעשה של אהבה עצמית.

מבקשת ממך לשתף אותי בהחלטה אחת שקיבלת (אם קיבלת) כאן, שהולכת לשנות את חייך...

השיתוף הזה חשוב הרבה מעבר אלי... לפעמים משהו שאנחנו כותבים, מאירים תובנה למישהו אחר, שלא העיז לחשוב על שינוי

(ובטח לא לשתף)...

נשתמע בקרוב...


 
הצטרפות חינם ל"מועדון הטיפ השבועי - אוכל למחשבה"


Booking.com


 
 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים