yael-philosof - חירות...

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> חירות...
13.04.22
חירות
 
 


חירות
 
יש הרבה שמות לחג הפסח, אך השניים האהובים עלי במיוחד הם: חג האביב, וחג החירות.

האביב פשוט מרנין את הלב עם הפריחה המלבלבת. יש עוד שאריות של פרחי החורף בטבע, והעיריות ברוב במקומות בארץ דואגות

לקשט את הכיכרות ואת האדניות במרכזי העיר בשלל פרחים צבעוניים. מזג האוויר נהדר, לא חם מדי ולא קר מדי ויש תחושה של

התחדשות.

כילידת האביב אני ממש אוהבת את התקופה הזאת... 

השנה, אני מחוברת יותר מתמיד למשמעות של התקופה כחג החירות. 

כמו בכל שנה זה הזמן להיזכר ביציאת מצרים, בבחירה של חירות מול עבדות, באמונה החזקה שכל אחד היה צריך לגייס כדי ללכת

במדבר 40 שנה ועדיין לצפות להגיע לארץ המובטחת.

בשנתיים האחרונות העולם עובר מטמורפוזה וכבר לא יחזור אחורה. 

אני מרגישה שזה הזמן שהגענו לצומת T, יש לנו שתי אפשרויות עיקריות:

להכיר את עצמנו, ללמוד על העוצמה שלנו ולבחור בחירות, או להמשיך בדרך שלנו, כאילו זה לא נוגע לנו ולתת לאחרים לקבוע את

גבולות החירות שלנו, את הנכון והלא נכון, המקובל והלא מקובל.


כמו אז, גם היום, נדרשת מאיתנו אמונה גדולה...

אמונה בטוב, אמונה בעצמנו, אמונה ביכולת שלנו להשפיע ולשנות, ואמונה בדרך שלנו. 

זכינו לחיות בזמן מופלא שדורש מאיתנו להכיר את עצמנו. נותן לנו הזדמנות להעז, לגלות אומץ, ללכת אחרי הלב, ולשנות את מה שלא

הולם יותר את מי שאנחנו רוצים להיות. 

היתה לנו הזדמנות גדולה בתקופה הזאת לעשות התאמות כדי להמשיך לספק את הצרכים והרצונות שלנו, במסגרת האפשרויות של

"העולם החדש", הרבה מאיתנו גילו כישורים חבויים והתחילו להשתמש בהם לצורך פרנסה, שמירה על קשרים, התפתחות ועוד...

היתה לנו גם הזדמנות לגלות יצירתיות ולפתור מצבים שמעולם לא נתקלנו בהם לפני כן.

אחד הדברים שאני ממש מרגישה שהתקופה הזאת מביאה לנו היא צורך לשחרר דברים, גם כשיש לנו הרבה נוסטלגיה אליהם. אני לא

ממש יודעת להסביר, אך מאמינה שהרבה אנשים חשים בזה, שזה זמן שבו חייבים לפנות מקום למה שיבוא... וזה אומר ברמה הפיזית

לשחרר דברים שכבר אין לנו צורך בהם, ברמה הרגשית, לשחרר דברים שמהווים עבורנו נוסטלגיה מצד אחד, ומצד שני "קושרים"

אותנו אל העבר ומעכבים אותנו, ברמה המנטלית, זה זמן לבחון מחדש את המחשבות שלנו, ה"אני מאמין" שמנחה כל אחד ואחת

מאיתנו, וברמה הרוחנית, את האמונות שלנו. 

שמתי לב בעבודה עם המתאמנים שלי בתכנית הליווי, שבחודשים האחרונים העבודה שאנחנו עושים מגיעה לרבדים עמוקים יותר

מבעבר, כאילו אנשים רוצים לעשות ממש שינוי מן השורש. גם ברמה האישית אני מרגישה את הצורך להתכונן, לפנות מקום, להקליל

את הדברים...

אין לי מושג מה השנה הזאת עומדת להביא לנו, אך ברור לי שהניקוי העמוק, הן האישי והן הקולקטיבי כבר התחיל...

ככל שיותר אנשים יעשו ניקיון פנימי, דרך עבודת מודעות, כך המסה הקריטית תגדל ותשפיע על הניקיון הקולקטיבי.

ככל שנבחר יותר מתוך מודעות וחיבור ללב, ככה נגיע למקומות שטובים לנו יותר וניצור ניסים בחיינו.

ככל שנתאמן על אמונה, נגיע במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר אל "הארץ המובטחת", כל אחד בהתאם להגדרה שלו את הארץ

המובטחת.

אני עושה את העבודה הזאת עם עצמי כבר במשך חודשים, ומתכוונת לנצל את הפסח הזה לבחון איזה עוד כלים מלבד אמונה ובחירה

שירתו את עם ישראל בדרך לארץ המובטחת ורלוונטיים להתאמן עליהם גם היום. 

החירות האישית שלי נראית כ: אותנטיות, אהבה לחיים, תנועה, עשייה מהנה, התחדשות ועוד...

אשמח לשמוע מכם על החירות שאתם בוחרים בה בנקודה הזאת של התקופה שהכי מסמלת חירות והתחדשות. 

שיהיה חג שמח, ונשתמע בקרוב...

יעל.

 
 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים