yael-philosof - חגיגה...

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> חגיגה...
21.05.19
 


חגיגה
 

לפני כמה ימים חגגתי יום הולדת. 

על הבוקר, קיבלתי התחלתי לקבל טלפונים של "מזל טוב", ועם הטלפון הראשון, נפלה לי תובנה...

המזל טוב מגיע קודם כל להורים.... להורים שרצו להביא ילד לעולם, וזוכים לראות אותו גדל ומתפתח, שנה אחרי שנה...

בעבר, לא אהבתי ימי הולדת. אמנם תמיד חגגתי את היום, אך זו היתה תחושה של חגיגה מלאכותית, כי התחושות שלי התמקדו

בעיקר בעשיית חשבון נפש. מה עשיתי, מה לא עשיתי, מה אמרתי, או לא אמרתי, מה פיספסתי וכבר אי אפשר להחזיר את הגלגל

לאחור, וכו'.... מוכר למישהו?

היום, הכל נראה אחרת...

היום, היום הזה מתמקד בהכרת תודה, בהסתכלות על מה שיש, בחגיגה בקטנה, ובקביעת מטרות חדשות לשנה הקרובה. 

אז למרות שיום הולדתי חל ביום שישי, החגיגה התחילה כבר ביום חמישי.

הלכתי לכנס עסקי, שהעביר אותו בחור מדהים בן 17. 

כשנרשמתי לכנס, לא היו לי ציפיות (סיפרתי לך כבר שפעם הייתי מלכת הציפיות... היום תודה לאל, זה כבר לא חלק מחיי).

נרשמתי פשוט כי זה חלק מהשגרה שלי, ללכת לכנסים, להשרות את המוח שלי בתכנים  חדשים ופורצי דרך, לפגוש אנשים שנמצאים

בעשייה, וליהנות.

האמת, שהופתעתי בענק.

היה כנס מרתק, ולמדתי שם כמה טכניקות פשוטות ומדליקות בנושא צילום בוידאו. אך מה שבעיקר הרשים אותי, זה שני דברים

מהממים שהבחור חלק איתנו, ואני רוצה לחלוק אותם איתך:

1. הבחור סיפר שהוא היה חסר ביטחון, והוא החליט שהוא רוצה לפתח ביטחון עצמי. הדרך שהוא בחר בה, זה לעמוד כל יום מול

מצלמה, ולצלם את עצמו בוידאו. 

מדהים!!! כל תחום האימון עוסק בלהתאמן על משהו שקשה לנו כדי להשתפר, להגדיל באופן קבוע את אזור הנוחות שלנו, ולהשיג את

המטרות שלנו, והבחור הצעיר הזה, עשה את זה באופן טבעי, כאילו זה כבר בילט אין במערכת שלו... וואו...

2. אחד הדברים שמאתגרים את רוב האנשים, ובגלל זה רוב האנשים לא מגשימים את המטרות שלהם באופן סדרתי, זה התמדה.

לרוב אנחנו מתחילים משהו שאנחנו רוצים בהיי, ולאט לאט האנרגיה יורדת, אנחנו מוותרים לעצמנו, מתחילים לעגל פינות עד שבכלל

אנחנו עוזבים את זה לגמרי. 

גם הבחור הזה חש ככה. בהתחלה הוא עשה את סרטוני הוידאו בהתלהבות, ואחר כך הוא היה עייף מדי, או שסתם לא בא לו וכו'... אך

הוא החליט שהוא לא מוותר לעצמו!!! במקום להרים ידיים ולספר לעצמו סיפורים למה לא, הוא החליט שהוא ממשיך, כי הלמה כן

לעשות את זה (כדי להעלות את הביטחון העצמי), היה מספיק חזק. 

הוא הבין, שכדי להמשיך, הוא צריך סביבה תומכת וזה מה שהוא יצר. 

הוא פנה לכמה מהחברים שלו והציע להם להעלות את הביטחון העצמי שלהם. הם רצו לעשות את זה, והוא פתח להם קבוצה סגורה

בפייסבוק, אליה כל אחד התחייב להעלות סרטון שעשה, כל יום, במשך 30 יום. 

כולם התחייבו לעשות זאת, וזה עזר לו להישאר מחויב לעצמו ולמטרה שלו. 

אני מספרת לך את זה, כי עבורי זו היתה השראה ענקית, ומיד אמרתי לעצמי: "אין מצב שאת מפסיקה את זה כאן. את הולכת להשקיע

בעצמך, ואת נרשמת עכשיו לקורס שלו". וזה מה שעשיתי. 

אני מקווה שגם לך זה נתן השראה ללכת אחרי החלומות שלך, להתמיד, לעשות, לצאת מאזור הנוחות, ולהקיף את עצמך בסביבה

מעצימה שתתמוך בהשגת המטרות שלך. 

אחרי הכנס חגגנו בקטנה במסעדה, ובפגישה עם חברה, וביום שישי הלכתי לכנס נוסף.

הפעם זה היה כנס של דר' נאדר בוטו, שממש רציתי לפגוש.

הכנס עסק באנרגיות, בריאות, זוגיות, יחסים ומה שביניהם...

אחד הדברים העיקריים שדר' בוטו דיבר עליהם היה הקשר בין אנרגיה גבוהה וחיוניות לבריאות, לעומת אנרגיה נמוכה וחוסר חיוניות -

למחלות. 

כמובן שיש קשר הדוק בין רמת החיוניות שלנו, לתזונה, לפעילות שאנחנו עושים במשך היום, ולהתנהלות הרגשית והמנטלית שלנו. 

הוא דיבר על השוני בין נשים וגברים, ועל מלחמות השווא (או הדרמות) שאנחנו מנהלים מתוך השוני הזה. (בגדול, נשים רוצות יחס,

מילה טובה, לדעת שהן אהובות... גברים רוצים ת'כלס - ישר ולעניין).

אבל בסופו של דבר, איך שאני לא מסתכלת על הדברים, הכל קשור למערכת היחסים שלנו עם עצמנו. עד כמה אנחנו מכבדים את

עצמנו, את הגוף שלנו, את הנפש - הרגשות, התשוקות, הרצונות, והצרכים שלנו. עד כמה אנחנו משקיעים בעצמנו, בחשיבה שלנו,

בהתפתחות שלנו, עד כמה אנחנו משרים את עצמנו בסביבה חיובית שתורמת לנו ומעצימה אותנו, ועד כמה אנחנו מפתחים את האופי

שלנו. 

אחד הדברים שיצא לי להתמקד בהם לאחרונה עם מתאמנת שלי זה הרצון מול הבחירה שלנו, ומי מנהל את ההצגה בחיינו.

לפעמים אנחנו רוצים דברים שאנחנו יודעים מראש שלא נכונים או לא טובים לנו, ואנחנו עושים או לא עושים אותם. מה שמבדיל בין

העשייה לאי העשייה זו הבחירה. 

דוגמא:

במדריך לאהבה עצמית סיפרתי על מתאמן שלי שאמר לי שהוא רוצה להפסיק לעשן, לא בגלל שזה מה שהוא באמת רוצה, אלא בגלל

שהוא רוצה לעשן מתוך בחירה ולא מתוך זה שהסיגריה מנהלת אותו. הוא בחר להפסיק לעשן, למרות הרצון לעשן.

דוגמא נוספת:

אני רוצה עכשיו לנוח, אבל אני בוחרת לצאת להליכה, כי אם אנוח עכשיו, אין סיכוי שאצא שוב מהבית. 

כדי לבחור במה שנכון לי, כשהוא בניגוד למה שאני רוצה, אני חייבת להסתכל על המטרה הגדולה יותר שלי. במקרה הזה, לשמור על

בריאות, ללכת X פעמים בשבוע, לפתח כושר וכד'...

אחרי הכנס נפגשתי עם חברה לארוחה, וכשחזרתי הביתה עייפה ומרוצה, החזרתי טלפונים, עניתי על מלא ברכות בפייסבוק,

וישבתי לכתוב את המטרות לשנה החדשה שלי...

אלה היו יומיים ממלאים (תרתי משמע) של חגיגה רגשית, פיזית ומנטלית, שהולכים להשפיע על כל השנה...

אז, יאללה לעבודה...

נשתמע בקרוב,

שלך,

יעל





 
 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים