yael-philosof - חגיגה של תובנות...

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> חגיגה של תובנות...
18.11.19
 


המסע שלי לגיאורגיה, וסדנת "חוקי הג'ונגל"  - תובנות...
 

לאחרונה נתתי לעצמי מתנה, שתי חוויות משמעותיות.

הראשונה, היתה המסע שלי לגיאורגיה - נסיעה לבד למדינה זרה, שלא כל כך דוברת אנגלית, כדי לפגוש מנטור עסקי שרציתי. 

האמת, שהמסע לגיאורגיה, התחיל עוד הרבה לפני המסע עצמו, בהזדמנות שצצה עבורי, ואני לקחתי בשתי ידיים. 

(אם לא קראת את הפוסטים הקשורים לנושא, הם מחכים לך כאן: יומן מסע חלק ראשון - הזדמנויות, יומן מסע חלק שני - ההכנות,

יומן מסע חלק שלישי - חופש
, ויומן מסע חלק רביעי - התובנות).


במסע לגיאורגיה לא היו לי ציפיות. נסעתי להכיר את המנטור הזה, באופן אישי, ולעבור איזשהו מפגש אצלו, ורציתי לנסוע לבד

לגיאורגיה, לצאת מאזור הנוחות (כשמתרגלים את זה, זה הופך להיות כיף אמיתי)... ולהתנתק.

המסע הזה היה הצלחה מסחררת מבחינתי. הוא הביא אותי לתובנות, שלא הייתי מגיעה אליהן אחרת ומילא אותי באנרגיה חדשה

לעשייה.

לפני חדשיים בערך, במפגש מועדון האינסיידרס' של רוברט שמין, נרשמתי לסדנת "חוקי הג'ונגל", של יוסי גינסברג שהתפרסם

בעקבות הסיפור המדהים של הישרדותו באמזונס  - "בחזרה מטואיצ'י".

מכיוון שהמסע שלי לגיאורגיה היה די ספונטני, ולא מתוכנן, ומכיוון שחזרתי לארץ בתחילת נובמבר, הרגשתי די "מלאה" לקראת הסדנה

של יוסי, אך בכל זאת, לא רציתי לוותר. 

ידעתי שמשתתפי הסדנה יזמים בנשמה באופן כללי, ורובם, ברמה כזו או אחרת, יזמי נדל"ן, וזו חברה שמבחינתי כיף להשתייך אליה,

אז למרות שהייתי "שבעה" באינפורמציה, עסוקה בתכנון ויישום של רעיונות חדשים שלמדתי, יצאתי לסדנה.

בסדנה הזו ציפיתי ללמוד את חוקי הג'ונגל, ולראות איך ליישם אותם בעסקים...

בפועל, על חוקי הג'ונגל למדתי בשעה האחרונה של היומיים האלה, וכשיצאתי משם, אפילו לא הייתי סגורה על מה קיבלתי... אך מה

שקרה אחרי, זה שנתתי לעצמי זמן שקט, בו כתבתי מייל לקהילה, שמרכז את התובנות שעלו לי בראש באותו רגע (אם קראת את

האימייל, עשר התובנות הראשונות וודאי יהיו מוכרות לך). הופתעתי לגלות עשר תובנות...

אחרי שכתבתי את המייל, לקחתי את הפנקס האדום הקטן שלי ופשוט המשכתי לכתוב.... נכון לרגע זה, הגעתי לעוד 27 תובנות, ומי

יודע לאן נגיע בהמשך...

(אגב, זה לא קשור כבר לסדנה, אלא למערכת היחסים שלי עם עצמי. יכולתי להתבאס מזה שלנושא חוקי הג'ונגל הוקדש זמן ברגע

האחרון, או שיכולתי להתבונן מה כן קרה לי, וכשבחרתי באופציה הזו, השלם היה גדול מסך חלקיו, ונהניתי מכל העולמות).

אני יודעת, שכנראה לא אחדש כאן כלום.... זו גם לא המטרה שלשמה אני כותבת...

אני כתבתי את התובנות האלה לעצמי, לזכור, להתאמן עליהן, ליישם, ולשפר את חיי... ובכל זאת, החלטתי גם לרכז אותן בבלוג שלי,

לטובת אותם אנשים שאוהבים לחקור, להעמיק, וליישם... (זה גם קשור לאחת התובנות שכתבתי. כאשר אנחנו חושבים שאנחנו כבר

יודעים, זה כאילו הכוס שלנו מלאה, אין לנו מקום להכניס אליה יותר כלום. כאשר אנחנו מרוקנים קצת את הכוס, משאירים את הידע

בבית, ומוכנים לנשום את המידע לתוכנו, כאילו זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים אותו, יש לנו אפשרות לגלות דברים חדשים,

להפנים, לצמוח, וליישם).

אני מניחה שהתובנות שקיבלתי היו קשורות לשני התהליכים שעברתי לאחרונה (ועדיין ממשיכה לעבור עם עצמי), הן למסע לגיאורגיה,

(שמתכננת במאי סיבוב נוסף), והן לסדנה, לחוויה שלי, לדרך קליטה שלי ולפרשנות שאני נותנת לדברים. עם זאת, אני מאמינה שהם

יוכלו "להפיל אסימונים" לעוד אנשים, שיהיו פתוחים לקבל. 

זה המון דברים שעלו לי בראש ויצרו פוסט ארוך, ולכן אולי כדאי לחזור לפוסט הזה כמה פעמים, ולקרוא אותו ב"תשלומים".

בכל אופן, זו המתנה שלי אליך ברגע זה. יש לך אפשרות להתעלם, ו/או לזרוק אותה, יש לך אפשרות לחבק אותה בשתי ידיים, להעמיק

ולחקור במה שכתבתי ו"להלביש" את זה על חייך, יש לך אפשרות לקחת חלק... הבחירה בידך!

נכתב באהבה 


1. להתייחס לכל מידע כאילו הגיע אליך בפעם הראשונה... כשאני שומעת משהו שאני כבר מכירה, ואני אומרת לעצמי "אוי, כבר

שמעתי את זה, מה הוא מחדש"... אני בעצם נמצאת במצב של "אטימות". מצב שסוגר אותי מלהקשיב למה שנאמר בין המילים,

למילים עצמן - שלפעמים מגיעות בפורמט קצת אחר, ויכולות להאיר נקודות אחרות, למרות שמדובר באותו מסר, והכי גרוע במצב הזה,

זה שאני לא מאפשרת לעצמי להתחבר לרגש, להיות נוכחת, ולעבד את הדברים. במצב הזה, רק האגו עובד, ומתחיל עם שיפוט

וביקורת, שלא מאפשרים למידה והתפתחות.


2. מי שלא גמיש ורך, בסוף נשבר. החיים הם תנועה ושינוי מתמשכים. אם נתנגד לשינוי ולא נאפשר לעצמנו להתגמש, ולהתרכך הן

לעצמנו, והן לסביבה שלנו, בסוף נישבר.


3. אנשים שמוציאים קוצים, עושים זאת לא בגלל שהם לא רגישים, אלא סביר להניח להיפך הם מאד רגישים, ולא יכולים/מפחדים

להסביר שכואב להם.


4. 
המוכנות לצאת מאזור הנוחות, זו המתנה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו והיא פותחת אותנו לחוויות, רגשות, ומצבים

חדשים, שלא נוכל לחוות אחרת... (ואז גם אזור הנוחות שלנו מתרחב וגדל כל הזמן - מה שגורם לנו להרגיש נוח, להאמין בעצמנו,

ולפתח ביטחון עצמי).


5. התפתחות אישית מתחילה במוכנות להשקיע כסף בעצמנו, מתוך הבנה שזו ההשקעה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות, ומתוך

אמונה, שהכסף יחזור אלינו עשרות מונים, כאשר נהיה יותר טובים יותר לעצמנו, וכעצמנו.


6. כסף הוא עניין של תודעה, הערכה עצמית, וחשיבה יצירתית (ולא של עבודה יותר קשה).

7. חוויה - היא זו שעושה את ההבדל בין מוצר טוב למעולה.

8. התודעה שלנו מושפעת במידה רבה מהאנשים שסביבנו, ויש לנו אחריות עצומה להקיף את עצמנו באנשים מדהימים, שחיים כמונו,

או שחיים את החיים שאנחנו רוצים לחיות.


9. 
כל אדם הוא עולם ומלואו, וככל שנאפשר לעצמנו לדבר עם יותר אנשים, מעבר לכך שנלמד יותר על עצמנו, גם נפתח את עצמנו

לקבל השראה, לשתף פעולה, ולהכיר עולמות חדשים.


10. בהמשך לתובנה הקודמת... לא לשפוט אחרים, ובטח שלא על פי דעות קדומות. 


פגשתי בסדנה בחור חרדי. אין לי מושג איך התחלנו לדבר... אך זו היתה אחת מהשיחות הכי מעוררות השראה שחוויתי. בקרוב הוא 

מסיים את הקורס של רוברט שמין (הוא בקהילה המדהימה שלנו). הוא עדיין לא עשה עסקה בארה"ב, אך הוא עשה אחת בארץ, באזור

שהולך לתהליך של פינוי בינוי (כבר עסקה מעולה). אך הוא לקח את מה שלמד רחוק יותר, ויצירתי יותר.... הוא הציע לבנות שלו, בנות

13 ו - 15, ללכת ללמוד אפיה באופן מקצועי, ופתח להן עסק. היום, קרוב לשנה אחרי, הן בעלות עסק רווחי ומצליח, פיתחו הערכה

עצמית גבוהה,יודעות מה זה כסף והשקעות, למדו לקבל החלטות, ונהנות מעצמאות מנטלית, רגשית, ואפילו פיזית ברמה מסוימת...

11. פתיחות היא מתנה שרק אנחנו יכולים לתת לעצמנו.

12. הלחם משמין יותר מן החמאה. אני מניחה שיהיו תגובות רבות למשפט הזה, אז אומרת מראש, אני לא נכנסת לשום ויכוח בנושא. 

מצרפת לכם כאן קישור לכתבה שמצאתי ומודה, שלא קראתי את כולה, אך הכותרת הספיקה בשביל המסר הזה. (אמרו לכם ששומן זה

משמין? הטעו אתכם
). והסיבה שכתבתי כאן את זה היא להזכיר לנו, שתבניות חשיבה, הן רק תבניות חשיבה, הן לא בהכרח האמת...

רוב האנשים יגידו שהחמאה משמינה מהלחם, אך זה שהרוב חושבים כך, לא אומר שזה נכון... חשוב לבחון לעיתים את תבניות

החשיבה שלנו ולאוורר את מה שדורש מחשבה חדשה... 

13. כאב לא בהכרח שווה לסבל. סבל הוא תוצאה של התנגדות לכאב. אפשר לכאוב גם בלי לסבול.

14. להשקיע בחשיבה יצירתית זה MUST.

15. להקשיב, להתבונן, לאפשר לעצמי לחוות כל דבר, כאילו זאת הפעם הראשונה. אלה הדברים שיעזרו לנו להתפעל, להתפעם

מדברים, ולהתחבר לילד שקיים בכל אחד מאיתנו. 

16. לחיות מתוך בחירה בכאן ועכשיו. זה לא אומר שהמחשבות לא ייקחו אותנו לעבר או לעתיד, אך זה אומר, שבכל פעם שאני שמה

לב לזה (מודעות), אני יכולה לחזור לבחור בכאן ועכשיו. וכמו כל דבר... זה עניין של אימון.

17. כשמשהו נכון, הדרך תמיד תימצא...

18. להעריך את הרגע. הדרך לעשות את זה, היא לאפשר לעצמנו להיות נוכחים ברגע עצמו. 

19. גישה היא הכל. היא עושה את ההבדל בין "חורבן" ל"תקומה", חיובי או שלילי, שמח או מעציב.

20. לתרגל כל יום נשימה מודעת. נשימה זה החיים. היא מתחילה ברגע שאנחנו נולדים, ומפסיקה את החיים, ברגע שהיא נפסקת.

רבים מאיתנו התרגלנו לנשום ברמה מאד שטחית, וזה פוגע בנו ברמה הפיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית. פשוט לנשום עמוק מהאף,

ולשחרר לאט מהפה, כמה פעמים ביום.

21. לתרגל כל יום מדיטציה (גם לכמה דקות בודדות יש אפקט מתמשך).

22. להקפיד לצחוק כל יום, ולהקיף את עצמנו באנשים שצוחקים/מצחיקים. להכניס יותר קומדיות לחיים. 

23. להתחבר מחדש למטרות שלנו, שוב, ושוב, ושוב... עד שהן תהיינה חלק אינטגרלי ממי שאנחנו, ברמת המחשבה, רגש, אמונה,

ועשייה. 

24. להכין תכנית לקניית נכס מניב - קונספט שכתבתי עליו לא מעט, ליצירת עתיד כלכלי בטוח עד ליציאה לחופש כלכלי. מיותר להגיד

שאם נבנה על הפנסיות שהמדינה נותנת, לא נגיע רחוק...

25. לחשוב חוויה בכל דבר שאני עושה. חוויה = רגש חזק + זיכרון

26. כשאני נמצאת בפגישה, סדנה, הרצאה כלשהי, תמיד לחשוב מה קיבלתי שם, לא להתייחס לדברים כמובן מאליו. היקום הוא

מדויק. אם הייתי במקום מסוים, היתה שם מתנה בשבילי. אתמול הייתי בהרצאה מסוימת. ממש התבאסתי שנסעתי לשם. האולם היה

מפוצץ עד אפס מקום, הייתי יותר משעתיים בדרכים (הלוך וחזור), כדי להגיע להרצאה של שעה, שחלק ממנה היה מעמד מכירה של

מה שהחברה של המרצה מציעה, ובנוסף לזה, קפאתי מקור (למרות שהייתי לבושה היטב). 

מה בכל זאת קיבלתי בהרצאה:

פגשתי מישהי שלא ראיתי המון זמן. התוכן, אמנם היה "טעימה" של הדברים, אך הוא היה מעניין, למדתי לעשות אבחנה בין יועץ

שיווקי, יועץ עסקי, יועץ מכירות, יועץ אסטרטגי וכו'... דבר שלא שמעתי אף יועץ עסקי שמדבר על כך, ולקחתי משהו ליישם בעסק שלי. 

27. לכל אחד מאיתנו יש מתנות מדהימות שבאנו איתן לעולם, אך זה לא מספיק. עלינו להמשיך להתאמן, לטפח, ו"להשחיז" את

הכישורים והיכולות שבאנו איתן, על מנת לחלוק את המשמעות שלהן עם העולם. 

28. כל שקל שהשקעתי אי פעם בליווי, קורסים וסדנאות היה שווה זהב. גם אם התהליך כשלעצמו, לא היה כל כך מוצלח. מכיוון שהחוץ

הוא תמיד מראה של הפנים, ועצם ההבנה העמוקה של העיקרון הזה היא PRICELESS.

29. לפעמים המתנות שנקבל לאורך המסע שלנו, ארוזות לגמרי אחרת ממה שציפינו, ונראות אולי אפילו חסרות משמעות. אך זו לא

האמת... הכל מדויק, ולכל מתנה יש משמעות. זה מה שנקרא BLESSING IN DISGUISE, או בעברית ברכה בתחפושת (במסווה).

30. קבלה היא הזדמנות לתת לאחר לחוות את מתנת הנתינה.

31. מה שעובד טוב, צריך לשכפל. כדי שאפשר יהיה לעשות את זה, צריך להבין בדיוק, מה עבד טוב.

32. הרבה פעמים אני נתקלת בקולגות שעובדות רק עם נשים. אני דווקא ממש אוהבת לעבוד גם עם גברים. זה תדר אחר, חשיבה

אחרת, וזה כיף גדול עבורי. בסדנה בה השתתפתי, למרבה הפלא היו יותר גברים מנשים, וזה היה מדהים... העולם משתנה ואנחנו

בתקופה מדהימה של שינוי והתפתחות אישית ניכרת. 

33. כל התנגדות שיש לנו, מפעילה לחץ דומה ממול. זה אומר שככל שניפתח לדברים, ונאפשר, נוריד לחץ מעצמנו. זה מאד מתחבר

לתובנה לגבי הנוקשות מול הגמישות. גם התנגדות היא נוקשות שיכולה לגרום בסופו של דבר לשבירה. 

האמת, שהשמטתי כאן כמה תובנות, כי או שהן חזרו על עצמן קצת בוריאציה אחרת, או שהן היו קשורות באופן ספציפי לגבי, אך מעבר

לזה, הרוב המוחלט נמצא כאן, בתקווה שיתנו לכל אחד מכם, לפחות את מה שהן נתנו לי.

שיהיה לנו יום נהדר...

יעל


 

 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים