yael-philosof - בדיקת מציאות

 

Back
דף הבית >> הבלוג שלי >> בדיקת מציאות

27.02.17
 



 

אני כל הזמן אומרת שיש לנו מערכת יחסים אחת בחיים - עם עצמנו, וכל השאר הן השתקפויות של זו. זה כאילו משהו נורא פשוט

להבין בראש, אך גיליתי, שרוב האנשים לא באמת מבינים את המשמעות של זה.

איך אני יודעת?

ראשית, בגלל המציאות שבה הם חיים. הפער בין מה שהם היו רוצים, לבין מה שקיים בחייהם.

שנית, בגלל השפה בה הם מדברים. שפה שמשקפת את המציאות העכשווית בה הם נמצאים (וגם די מנציחה אותה), ולא שפה

שמשקפת את מה ואת מי שהם היו רוצים להיות.

אני מניחה, שאף אחד מאיתנו לא חי לגמרי את החיים שהיה רוצה לחיות, וגם ככל שמתקדמים, תמיד רוצים עוד דברים (אפילו אם זה

רק עוד זמן, עוד חברים, עוד שלווה, עוד חופשה וכד')... וזה בסדר, כי מהות החיים בעולם הזה היא התפתחות... אך אני לא מדברת

על זה... אני מדברת על אנשים שמוכנים להתפשר בעבודה שהם לא אוהבים, רק מתוך פחד ותחושת הישרדות, שנמצאים במערכות

יחסים לא אוהבות - רק בגלל הפחד להיות לבד, שמרצים אחרים - כדי להיות בטוחים שיאהבו אותם, שמשתמשים בכוח - רק כדי

להאמין שהם בעלי ביטחון ועוד...

כל אלה מרחיקים אותם מהמהות שלהם, מהאותנטיות שלהם, ממי שהם באמת וכמובן גם מיצירת החיים שהיו רוצים ליצור לעצמם.

כנ"ל לגבי השפה שבה משתמשים, אנשים שחושבים פחד, לא יכולים להרגיש ביטחון ואמונה. פחד סותר אמונה, כי כשאנחנו פועלים

מתוך פחד, אנחנו לא נמצאים בתודעה שעשינו כמיטב יכולתנו ועכשיו אנחנו סומכים על הרוח שתעשה את השאר, אלא אנחנו רוצים

לשלוט בדברים, חושבים איך עוד אנחנו יכולים להשפיע ובעצם מבזבזים הרבה אנרגיה מתוך מיקוד במה שיכול להשתבש ולא במה

שאנחנו רוצים להצליח. 

 
False Expectations Appearing Real
 
כשאנחנו פועלים מתוך פחד, אנחנו בעצם נותנים לציפיות שקריות (כל הסיפורים שהפחד מספר לנו על למה אנחנו לא יכולים, למה לא

נצליח, למה לא לעשות, למה לאחרים זה יותר קל וכד'), להופיע כמציאות - וזה בדיוק הנושא של השתקפויות. 

(כנ"ל כשאנחנו רוצים שפע ומדברים חסר, רוצים אהבה ומדברים כעס, חסר, האשמה, וכד'). 

אז למה אנחנו עושים את זה, ומה קורה לנו כשאנחנו עושים את זה?

אני מניחה שיש הרבה סיבות לכך שאנחנו עושים את הדברים שבעצם מחבלים בהצלחה שלנו והעיקרית שבהן היא: שלרוב הדברים

שאנחנו עושים אנחנו בכלל לא מודעים, ואם אנחנו כבר כן מודעים, אז אנחנו לא מודעים למה שגורם לנו לעשות את זה.

לדוגמא:

אם אני נשארת בעבודה שאני לא אוהבת ואני חושבת/מאמינה שאין לי ברירה אחרת. אני כביכול יודעת את הסיבה שאני נשארת שם,

אני צריכה ביטחון או יציבות כלכלית ולכן אני לא יכולה להישאר בלי עבודה. אך מה שאני לא מודעת אליו כנראה, זה הסיפור שאני

מחזיקה בתודעה שלי, שגורם לי להאמין שכנראה אני לא אמצא עבודה אחרת, שכנראה אני לא אצליח להרוויח יותר מזה, שכנראה

בכל המקומות שאעבוד ארגיש ככה, אז למה לעשות  שינוי, או לקחת סיכון? וכד'...

עד שלא נבין מה הסיפור שלנו, כנראה שנמשיך להיות במקומות שלו טוב לנו בהם, נמשיך להתפשר על בינוניות (וכנראה זה יבוא לידי

ביטוי בתחומים שונים בחיים שלנו. כי כאשר אנחנו מזהים דפוס במקום אחד, סביר להניח שהוא מנהל אותנו גם במקומות אחרים) 

וניצור מציאות שתשקף את אותו סיפור פנימי. 

סיבות נוספות שגורמות לנו להתנהל ככה הם פחד: פחד להיכשל, פחד להצליח, פחד לצאת מאזור הנוחות, פחד "להיות מישהו אחר",

- שכרגע אנחנו לא יכולים להזדהות עם הדמות הזו, פחד מביקורת, פחד לטעות, פחד ממה שיגידו, מה יחשבו עלינו ועוד... והרגל...

פשוט התאמנו במשך שנים על סגנון הדיבור וההתנהגות הזה, עד שאנחנו כל כך מזוהים איתם, שהם חלק מאיתנו. 

העניין הוא, שכאשר אנחנו מתנהלים ככה, אנחנו לא שמים לב כמה נטל אנחנו לוקחים על הכתפיים שלנו, איך סיפור אחד שסיפרנו

לעצמנו מזין סיפור שני וכך הלאה, ויוצר מציאות שאנחנו לא רוצים לחיות בה, ואיך זה הופך למטען שאנחנו סוחבים איתנו, ולא זוכרים

שיש לנו אפשרות להקל על עצמנו, אם רק נסכים לשחרר...

השבוע הבנתי את הנושא הזה כאשר התכוננתי לפגישה עם אחד המתאמנים שלי.


חשבתי כמה הוא מעמיס על עצמו כדי להצטיין, ובדרך, שוכח את עצמו, שוכח את הצרכים, הרצונות והרגשות שלו, שוכח את המטרות

שאליהן הוא רוצה להגיע ומבזבז אנרגיה כל כך רבה על רצונות של אחרים, על דאגה לאחרים, על לקיחת אחריות על האושר שלהם,

על הסבל שלהם, ומושך בכך לחייו עוד ועוד התעסקויות מהסוג הזה שמשקפות לו את מה שקיים בתודעה שלו (בעיקר דאגה לאחרים,

ורצון להצטיין - שאגב, יש קשר הדוק בין הדברים), ומרחיקות אותו מעצמו ומהגשמת המטרות שלו. כדי לשקף לו את המציאות, הכנתי

תרגיל שייתן לו "פידבק מהמציאות" על דרך ההתנהלות שלו ועל המחיר שהוא משלם. זה עבד!!! החוויה של התרגיל היתה עוצמתית

ויצרה מחויבות לשינוי. 

אני יודעת שכולנו נופלים לבורות האלה מידי פעם, לאמונה שאין לנו ברירה אלא לנהוג בדרך בה אנו נוהגים, לאמונה שלא נצליח,

שאנחנו לא מספיק טובים, יכולים, מוכשים וכו'... אך אני יודעת גם שככל שמתאמנים על הדברים מתוך גישה אחרת, התודעה מתחילה

להשתנות וכתוצאה מכך גם המציאות.

היה חשוב לי לכתוב היום את הפוסט הזה, כי אני רוצה לעודד כל אחד ואחת שקוראים, לשים לב לבורות האלה, לדברים שמונעים מכם

להגשים את מה שהייתם רוצים.

איך עושים את זה? מסתכלים על המציאות ורואים מה לא עובד בה כפי שהייתם רוצים, ואז חוזרים למקור, למה שקיים בתודעה

שלכם... מסתכלים על מה שגילינו שם, ומה הקשר בין מה שלא עובד לבין המחשבות שיש לנו לגבי הדבר, האמונות שיש לנו, הסיפור

שאנחנו מחזיקים לגבי הנושא או הנושאים האלה - ומתחילים ליצור שינוי...                                                                                            

לא צריך להגיע למצב שהמטען כבר כבד מדי, לא צריך להגיע לתחושה שהנטל מכריע אותך ובטח שלא למצבים קיצוניים יותר, כדי

להבין שדרוש כאן שינוי. תמיד עדיף לעשות את זה מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. 

מזמינה אתכם לשתף אותי במה שלמדתם בעזרת "בדיקת המציאות", על מה שקיים בתודעה שלכם, ומה השינוי שאתם בוחרים

לעשות.

נשתמע בקרוב,

יעל.

נ.ב.

אני בדרך כלל מגיבה לתגובות שנכתבות, כדי לראות את התגובות פשוט צריכים להיכנס שוב לפוסט מאוחר יותר.


 
הצטרפות חינם ל"מועדון הטיפ השבועי - אוכל למחשבה"


Booking.com









 

 
 
 
 
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים